המחסור בלוחמים במערך המילואים של צה”ל הפך לאחת הבעיות הבוערות ביותר במערכת הביטחון של ישראל בשנת 2025. העומס הגובר על המילואימניקים, השחיקה המתמשכת והפערים בחלוקת הנטל בין קבוצות האוכלוסייה – כל אלו מציבים אתגר משמעותי לביטחון הלאומי.
רקע: מילואימניקים על הקצה
מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”, מאות אלפי לוחמים קיבלו צו 8 ושירתו חודשים ארוכים הרחק מביתם. רבים מהם מילואימניקים בגילאי 30–40, בעלי משפחות ועבודות תובעניות, שחזרו לשירות פעם אחר פעם. חלקם שירתו למעלה מ-250 ימים תוך פחות משנה.
השחיקה מורגשת היטב
גברים ונשים שהיו בעבר עמוד תווך של שירות המילואים, מביעים עייפות, תסכול ואפילו כוונה לסרב לשירות הבא. התחושה הרווחת – “אנחנו משלמים את המחיר בשביל כולם”, מחלחלת עמוק בציבור העובד והלומד.
חוק הגיוס החדש – תיקון או טלאי?
בעקבות הלחץ הגובר, הממשלה מנסה לקדם תיקון לחוק הגיוס, שמטרתו לצמצם את הפטורים ולאזן מחדש את הנטל. במסגרת ההצעה, גיוס חרדים אמור להתבצע באופן הדרגתי, תוך תמריצים כספיים ומנגנוני שילוב מותאמים. אך מבקרי החוק טוענים שהשינוי איטי מדי, עמום מדי, ובעיקר – לא פותר את המצוקה המיידית במילואים. בשטח, הלוחמים ממשיכים לשאת בעול, ואילו קהלים שלמים ממשיכים ליהנות מהפטור.
תגובת צה”ל: גיוס מחודש של בעלי פטור
כחלק מהמאמצים להתמודד עם המחסור בלוחמים, צה”ל זם גיוס מחודש של כ-15 אלף חיילים שקיבלו פטור בעבר. קצינים לשעבר, תומכי לחימה ואף לוחמים, נקראים לשוב למדים – למרות שכבר סיימו את פרק השירות בחייהם. המהלך נועד להרחיב את בסיס המשרתים, לחזק את הכשירות ולהקל בעומס.
עם זאת, חיילים רבים טענו כי התפקידים שאליהם שובצו אינם תואמים את כישוריהם, ולעיתים אף מיותרים.
המחיר הכבד של שירות בלתי שוויוני
לצד העומס הפיזי והנפשי, בולט גם המחיר החברתי. תחושת האי-שוויון הפכה לתסכול גלוי. “למה רק אנחנו במדים, שוב ושוב?” שואלים לוחמים. נטל השירות איננו מחולק באופן הוגן, והתחושה הזו עלולה לכרסם באמון הציבור במוסדות המדינה.
גם בצה”ל עצמו מזהים את השבר. מפקדים בדרגים בכירים מזהירים שאם לא יחול שינוי אמיתי – מערך המילואים לא יהיה איתן כשם שהיה בעבר.
המחיר הכלכלי של השירות – והפיצוי שלא מגיע
אחת הסוגיות המרכזיות שמעוררות תסכול בקרב משרתי המילואים היא מערכת התגמול, הנתפסת כמיושנת ואינה תואמת את המציאות הכלכלית והחברתית של ימינו. רבים מהחיילים נאלצים להפסיד ימי עבודה, לספוג פגיעה בשכר ולעיתים אף לשלם מחיר מקצועי, בעוד הפיצוי שמציעה המדינה נותר סמלי ומוגבל.
מערכת תגמול מיושנת – והצורך ברפורמה אמיתית
מעבר לפגיעה הכלכלית, התחושה היא של חוסר הערכה – כאילו המערכת סומכת על תחושת שליחות בלבד. על מנת לחזק את מערך המילואים ולשמר את המוטיבציה, יש צורך ברפורמה מקיפה שתתבסס על תגמול הוגן, הטבות אמיתיות והכרה פומבית – לא רק במילים, אלא גם במעשים.
הקרב על המילואים: המחסור בלוחמים מאיים על צה”ל מבפנים
המצב הנוכחי מחייב חשיבה מחודשת על מתווה הגיוס והמדיניות כלפי מערך המילואים. יש להבטיח תמיכה ראויה לחיילי המילואים, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. רק כך ניתן יהיה לשמור על ביטחון המדינה ולחזק את הלכידות החברתית. כמו כן, יש לקבוע מתווה גיוס אחיד, הוגן ושקוף, לגבש פתרונות אמיתיים לשחיקת המילואימניקים, ולדאוג לפיצוי כלכלי, תעסוקתי ונפשי אמיתי.
